מיהי אלישבע בת עמינדב?

כתב: ירון לוי, מתנדב בעמותת יד לאחים.

אלישבע הייתה אשתו של אהרון הכהן, אישה רבת זכויות מאד וצדיקה בפני עצמה.
בתקופתה הייתה אלישבע האישה בעלת הייחוס והמעמד הנכבד ביותר בישראל.

היא הייתה בתו של עמינדב, מנכבדי עם ישראל, אחותו של נחשון שעל פי מסורת חז"ל
היה הראשון לקפוץ לים סוף, בטרם נבקע לשניים ובכך הוכיח את אמונו בה' והפך לסמל
לחלוציות. אשתו של אהרון הכהן, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, האדם הקדוש ביותר בעם
ישראל וגיסתו של משה מנהיג ישראל הנערץ.

חז"ל אומרים על אלישבע שבזכות צדיקותה וייחוסה הרם, זכתה וילדה לאהרון ארבע
בנים, נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר, כולם היו צדיקים והיא רוותה מהם רוב נחת כאשר
ארבעתם נמשחו והיו לכוהנים.

על פי המדרש, הייתה אלישבע אחת המיילדות העבריות הצדיקות, אשר הצילו את הבנים
הזכרים שנולדו לעם ישראל במצרים. היא סירבה לקבל את גזירתו של פרעה, שגזר מוות על
הבנים הזכרים הנולדים לעם ישראל וסכנה את חייה על מנת להציל תינוקות רבים.

טובים היו חייה של אלישבע, מלאי נחת וכבוד וביום אחד הפכה השמחה לאבל ושכול.
המדרשים הרבים מתארים את אלישבע כסמל לשמחה, אישה שקרו לה ביום אחד חמש שמחות . כה
רבה הייתה שמחת אלישבע, עד שאמרו שעליה נכתב הפסוק "עוז והדר לבושה ותשחק ליום
אחרון" (משלי)

היה זה ביום השמיני לחנוכת המשכן ואוהל מועד, בשיאו של טקס הקרבת הקרבנות. למול
עיניה ראתה אלישבע את בעלה, אהרון הכהן כשהוא לבוש בבגדי הכהונה ובאפוד החושן וניגש
לעשות את עבודת הקורבנות, את משה רבינו גיסה, מנהיג ישראל המנהל את הטקס, אחיה
נחשון , שהיה לנשיא שבט יהודה ואת ארבעת בניה הצדיקים שזכתה וכולם נמשחו לכוהנים.
נדב ואביהו שהיו צדיקים גדולים בעלי דרגה רוחנית גבוהה מאד, הופקדו על הקורבנות
ועבדו בצמוד לאביהם אהרון ואילו אלעזר ואיתמר, בניה הצעירים, קיבלו תפקידים אחרים,
כמו פיקוח על מלאכת המשכן .

אלישבע חזתה בטקס חנוכת המשכן כשליבה מלא בשמחה ונחת. בשיאו של הטקס שנוהל בידי
משה, אהרון ובניו, לעיני כל ישראל הצטוו משה ואהרון להקריב את קרבן עגל החטאת
ולאחריו את העולה והשלמים ואז לקחו שני בניה של אלישבע, נדב ואביהוא הצדיקים, את
מחתותיהם, שמו בהם אש זרה והקריבו לפני ה' קטורת אשר לא צוו להקטיר.

למול עיניה של אלישבע התרחשה הטרגדיה, אש ירדה משמים ושרפה את שניהם למוות.
המפרשים מסבירים שמותם של בני אהרון היה בגלל שהיו צדיקים גדולים והקב"ה מדקדק עם
הקרובים אליו כחוט השערה.

אלישבע נותרה אם שכולה משני בניה הגדולים, לאחר מעמד מרגש ומשמח כל כך נחתה עליה
המכה של מות בניה. למרות סבלה הרב לא הטיחה אלישבע דברים כלפי ה' וקיבלה עליה את
הדין בגבורה. אהרון גם הוא נמנע מכל ביטוי של אבל ועל אף כאבו הגדול המשיך בעבודתו
ככהן יחד עם בניו הצעירים.

אומרים חז"ל שעל אלישבע נאמר הפסוק "מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן" (שיר
השירים) שבבוקרו של אותו יום היתה מקוטרת מור ולבנה, מריחה כולה מבשמי הקטורת ואחרי
מות בניה בערב, הייתה אבלה כתמרות עשן.

מכיוון שאהרון ובניו לא יכלו לקבור את אחיהם, נקברו בניה של אלישבע על ידי קרובי
משפחתם, מישאל ואליצפן שלא היו כוהנים.

חז"ל רואים באלישבע דוגמא וביטוי לערבוב הטוב והרע הקיים בעולם, האישה השמחה ביותר, ברגע השמח ביותר, שמידת הדין צוחקת עליה ובאחת
הופכת את השמחה ליגון, את היום המאושר ליום אבל ואת האם מלאת הגאווה לאם שכולה.
אלישבע הייתה אישה מאמינה ויראת שמים וידעה שמותם של בניה נבע מצדקותם, ככתוב
"בקרובי אקדש". מכיוון שהיו קדושים כל כך רצו להתקרב לה' ולעלות לדרגה רוחנית גבוהה
יותר עד שנשמותיהם לא יכלו להישאר בתוך גופם והם עלו לשמים.

חז"ל רואים באלישבע דוגמא ומופת לרעיה מוצלחת וישנם כמה דינים הנוגעים לנישואים
שנלמדים מאלישבע.

אמר רבי אלעזר "לעולם ידבק בטובים שהרי משה נשא את בת יתרו ויצא ממנו יונתן
ואהרון שנשא את בת עמינדב יצא ממנו פנחס". חז"ל למדים מכך לגבי נישואין של גבר עם
אישה שצריך להקפיד ולבדוק שתהיה בת טובים, משום שמשה לא הקפיד על כך ויצא ממנו עובד
עבודה זרה ואילו אהרון שלקח את אלישבע המיוחסת לאישה, זכה לצאצאים טובים ובהם פנחס
נכדו, שהיה קנאי לה' ולתורתו.

מנהג נוסף נלמד בנושא הנישואין מאלישבע : "אמר רבא: הנושא אישה צריך שיבדוק
באחיה, שנאמר "ויקח אהרון את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון" מדוע פרט הכתוב שהיא
אחות נחשון, הרי אם היא בתו של עמינדב ונחשון גם כן, ברור שהוא אחיה. אלא מכאן
למדים שהנושא אישה צריך לבדוק באחיה, כי רוב הבנים דומים לאחי האם. מכאן למדים
שצריך לבדוק גם מי הם אחיה של המיועדת משום שאופיים ישפיע על אופי הילדים העתידיים.

מנהג נוסף שלומדים מאלישבע ואהרון, הוא הקריאה לילדים על שם האבות והאימהות. נדב
נקרא על שם אביה של אלישבע, עמינדב ואביהוא, מלשון אבי הוא, נקרא על שם חמיה, אביו
של אהרון.

על פי המסורת קבורה אלישבע בקבר האימהות בטבריה, סמוך ליוכבד אמו של משה,
וציפורה אשת משה. מכיוון שהמפרשים אומרים שיוכבד ואלישבע היו המיילדות העבריות, אשר
הצילו את ילדי ישראל, הפך קבר האימהות למקום סגולה לבקשת פרי בטן ונשים רבות שלא
נפקדו נוסעות לעיר טבריה ומתפללות על קבר האימהות.

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים, יד לאחים עוסק בשמירה על שלימות עם ישראל כבר
61 שנה. ארגון יד לאחים מושיט יד לעזרה ומחלץ נשים יהודיות וילדיהם מכפרים ערביים. לחצו למעבר אל יד
לאחים בפייסבוק
.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *