יהדות ואיכות הסביבה

כתב: ירון לוי, מתנדב יד לאחים.

בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך" (קהלת)

ההוראה הראשונה שקיבל אדם הראשון מיד לאחר בריאתו, לפי מדרשי חז"ל, נוגעת דווקא לשמירה על הסביבה. כבר אז כאשר העולם היה כמעט ריק מאוכלוסייה אנו רואים את החשיבות שמייחס הקב"ה לשמירה על הסביבה.

סוגיית איכות הסביבה היא סוגיה מגוונת ומורכבת. עיקרה הגנה על הסביבה מפני השחתה וזיהום, כדי לאפשר לאדם לחיות בעולמו של הקדוש ברוך הוא מתוך הנאה מיופיו של הטבע, והפקת תועלת גופנית ונפשית מסביבתו . התורה מלאה בחוקים והלכות שעניינם שימור הסביבה, צער בעלי חיים, תברואה ושמירה על החיים.

התלמוד גם הוא כולל הנחיות רבות לעבודה עצמית והתקדמות רוחנית מתוך התבוננות בתופעות הטבע, ובעולם החי שמהן אנו יכולים ללמוד על גדולתו של הבורא.

מכיוון שהאדם הוא היחיד במין האנושי שנברא בצלם אלוקים, יש לו יכולות גבוהות מאד המפשרות לו להשמיד ולהרוס את העולם בו הוא חי. הקב"ה העניק לאדם יכולות אלו אך הוא מגביל אותו כדי שלא יקלקל את העולם. היהדות הקדימה את הוגי הדעות הגדולים באלפי שנים והביאה את החוקים שמטרתם לשמור על העולם מפני פגעים אקולוגיים.

עיון במקורות היהודים מלמד שנושא "איכות הסביבה" העסיק מאד את חכמינו, אשר הדגישו יסודות והלכות להגנה על הסביבה. ישנם הלכות המורות כיצד לתכנן עיר, לשמור על מרחק גדול מספיק בין הבתים, איפה לנטוע עץ ואיך להרחיק את הזבל, המפעלים בעלי הריחות הרעים, המשחטות ובתי הקברות ממקום מגוריהם של האנשים. בשולחן ערוך נפסק כי אדם צריך להרחיק מביתו כל דבר שגורם לשכניו הפרעה, כמו מכשור שגורם לריח רע, אבק עשן וכו'. ישנה אף התייחסות לכך שאסור לשפוך מי שטיפה לרשות הרבים, אלא רק בימים שבהם גשום, כדי שלא להפריע להולכי הדרך. הגנה על רשות הרבים מפני היחיד ומפגיעות של מלאה ותעשיה ואף רעיונות למניעת זיהום המים והאוויר.

דוגמאות למצוות והלכות שעניינם איכות הסביבה:

1) "כי תיצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתופשה לא תשחית את עצה… כי ממנו תאכול ואותו לא תכרות" (דברים כ') התורה אוסרת על האדם להשחית עץ אפילו בזמן מלחמה, ומורה על שמירה וטיפוח של הצומח. ביהדות אנו אף חוגגים את ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות.

2) מצוות שמיטה, אחת לשבע שנים אנו מחויבים לתת לקרקע מנוחה ולא לנצל אותה לתועלתנו, זהו רעיון אקולוגי מובהק. שנת השמיטה תורמת לסביבה וגם לאיכות החיים.

3) איסוף מי גשם ואגירתם. כיום מי הגשם הנופלים בערים נשלחים ע"י הרשות המקומית ישירות לים, במקום שיופנו למי התהום ויעשירו אותם ותוך כדי כך ידללו את המלחים והזיהומים שהם ספגו.

אבות אבותינו שגרו בארץ ישראל אספו את מי הגשם ונהנו לאורך כל השנה ממים איכותיים ובריאים ביותר. בור המים היה ליד כל בית ואסף את מי הגשם.

4) "בל תשחית"- מצווה זו היא המקור היהודי לערכי השמירה על כדור הארץ ואיכות הסביבה. מצוות "בל תשחית" מהווה עבור כל יהודי מאמין ערך מעשי בהתנהלות היום-יומית.

ועל כך כותב ספר החינוך: "ידוע שהוא כדי ללמד את נפשנו לאהב הטוב והתועלת ולהדבק בו ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה: וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה – אוהבים שלום ושמחים

בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה ולא יאבדו אפילו גרגיר של חרדל בעולם. ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו: ואם יוכלו להציל – יצילו כל-דבר משחית בכל כוחם."

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים, יד לאחים עוסק כבר 61 שנה בשמירה על שלימותו הרוחנית של עם ישראל. ארגון יד לאחים מושיט יד ומחלץ נשים יהודיות וילדיהן שנקלעו לכפרים ערביים, דואג לשיקומם המלא ולחזרתם לחיקו של עם ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *