פסוריאזיס – מה לא ידעתם?

פסוריאזיס הינה מחלה כרונית לא מדבקת. פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית אשר משפיעה על המפרקים ועל העור ומופיעה לרוב בצורה של כעין קשקשים וגירוי אדמומי על העור. כתמי הקשקשים מכונים פלאק פסוריאזיס.

אזורים אלו הם אזורים של דלקת עור וכתוצאה מעודף ייצור של עור באזורים אלו. פסוריאזיס לרוב מופיעה באזורים של המרפקים והברכיים, אך יכולה להופיע בכל אזור בגוף, כולל אזור הקרקפת ואיברי המין.

פסוריאזיס היא מחלה כרונית אוטואימונית אשר חוזרת לפרקים ומשתנה במהלך הזמן ברמת חומרתה. היא יכולה להופיע ככתמים קלים באזורים מסוימים וכמעט בלתי נראים בגוף ועד כיסוי מלא של כל הגוף. לעיתים קרובות, ניתן לראות כי הציפורניים של הרגליים והידיים מושפעות עד מאוד מהמחלה. הופעת פסוריאזיס בציפורני הידיים והרגליים נקראת ניוון פסוריאטי של הציפורניים.

מחלת פסוריאזיס עשויה להתפתח לכדי דלקת במפרקים. תופעה זו מוכרת בשם דלקת מפרקים פסוריאטית. שכיחות תופעה זו עומדת על כעשרה ועד חמישה עשר מהסובלים מהמחלה.

מקור המחלה לא ידוע עד סופו. ככל הנראה ישנו גורם גנטי, אך ישנם גם גורמים נוספים סביבתיים. בין הגורמים הסביבתיים נמצאים: מתח מתמשך, צריכה של סטרואידים, צריכת אלכוהול מופרזת ועישון. הטיפול במחלה אינו חד משמעי והוא כולל סוגי טיפול שונים. כיון שמדובר במחלה כרונית אשר מופיעה לפרקים לא תמיד ניתן לדעת אם הטיפול אכן השפיע במלואו.

פסוריאזיס – היסטוריית המחלה

פסוריאזיס הינה אחת המחלות העתיקות ביותר והידועות ביותר לאורך ההיסטוריה האנושית. ישנם חוקרים אשר סבורים כי מחלת הצרעת התנ"כית הינה מחלת פסוריאזיס.

היוונים תיארו את מחלת הצרעת עם אותם סימפטומים, גירוי בעור, אדמומיות וקשקשים. במאה השמונה עשרה, שני רופאי עור אנגלים, תומס בייטון ורוברט ווילאן, הבדילו את המחלה ממחלות עור אחרות.

הם טענו שמחלת הצרעת מאופיינת בדפוס קבוע החוזר על עצמו באופן שניתן לחזות אותו. לעומת זאת, הם טענו כי מחלת פסוריאזיס, הינה בלתי סדירה ומופיעה באופן שלא ניתן לחזות אותו.

רק בשנת 1841 הופרדה מחלה זו באופן סופי ממחלת הצרעה. רופא עור אוסטרי בשם פריננד פון הברה נתן למחלה זו את שמה הסופי פסוריאזיס. שם זה נגזר מהמילה היוונית 'פסורה' אשר משמעותה 'גירוד'.

במהלך המאה העשרים נעשו הבחנות דקות יותר של המחלה וחילקו אותה לסוגים ספציפיים יותר. שני הסוגים העיקריים הם פסוריאזיס לא מוגלתי ופסוריאזיס מוגלתי. סוגים אלו כוללים בתוכם סוגים ספציפיים יותר, כגון מוגלתית כללית או ספציפית.

שכיחות מחלת פסוריאזיס

  • המחלה משפיעה על שני המינים באותה צורה, היא עשויה להופיע בכל גיל, אך לרוב, היא מופיעה בין הגילאים 15-25.
  • באוכלוסיות מערביות, שכיחות המחלה מוערכת כ 2%-3% מהאוכלוסייה. מסקר שנעשה בבריטניה, בקרב 7,500,000 חולים אשר הגיעו למרפאות כ 1.5% מהם היו חולים במחלת פסוריאזיס.
  • מחקר שערכה הקרן הלאומית של פסוריאזיס מצא כי בקרב אמריקאים בוגרים,  2.1% חולים במחלה. המחקר גם מצא כי 35% מהחולים במחלה מסווגים בדרגת חומרה בינונית ועד חמורה
  • קיים קשר בין פסוריאזיס ויתר לחץ דם – ויש לבצע מעקב תקופתי לאיתור סיכונים למחלות לב.
  • כשליש מהחולים במחלה הינם בעלי היסטוריה משפחתית וקשרים גנטיים. מחקר תאומים שנעשה מצא כי ב 70% מהמקרים בהם אח תאום אחד היה חולה במחלה גם האח השני הראה את הסימפטומים שלה.

מידע נוסף:

טיפולים הניתנים לחולי פסוריאזיס בקופות חולים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *